עתלית המושבה – היסטוריה ומורשת ישראלית
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
  •  עמוד הבית עתלית המושבה
  • עמוד הבית
  • מאז ועד היום
  • סיפורי משפחות
  • זיכרון ישן
  • על המפה
  • מי אנחנו
  • צרו קשר
  • רוצה לתרום?

העמותה לשימור תולדות עתלית היא ארגון שפועל ללא מטרת רווח

תקציב פעילויות הארגון מבוסס על תמיכת החברה הישראלית בישראל – הציבור הרחב וחברות עסקיות. לתרומה בהעברה בנקאית :

Leumi

בנק הפועלים

סניף 755

מספר חשבון: 414705

העמותה לשימור תולדות עתלית(ע"ר)

ע.ר 580667178

סגור

זיכרון ישן

אם לוקחים כל זיכרון, כל רגע, ומותחים אותם מקצה אל הקצה, הם יגיעו עד אינסוף.

" וגם במשעולי ילדות, אצעד לבטח " – על לאה גרופר

" וגם במשעולי ילדות, אצעד לבטח "חורף.ריח של גשם.ילדים קטנים בני 5, מנגבים את הבוץ מהמגפיים על השטיח בכניסה לגן, תולים תיקי אוכל על מתלה אחד, ועל השני, מטריות קטנות..שער..שביל

קרא עוד
אבירי מיסדר המלריה – שאול דגן

ד"ר הלל ופה והרוקח, מר ברונר היו נוהגים לשוב ולנעוץ את המזרק ב"אותו המקום" עד שצמחו שם  שתי גבשושיות. היום, הן נמצאות רק בעכוזי הוותיקים… האמהות לא בורחות עתלית, מושבה

קרא עוד
איך התהפכה העגלה

  יום אחד, הייתי אז בת אחת  עשרה, הימים היו ימי קיץ לוהטים, רציתי מאוד ללכת לחוף הים בנוה-ים. אמא היתה עסוקה  ואבא היה בשדה ולא היה לי עם מי

קרא עוד
גיורא והכוורת

זה היה בשנת  1955 בחודש  ספטמבר. גיורא, אחי, היה בן 13, והגיעה שבת העליה  לתורה בבית הכנסת בעתלית. הייתי בת  שמונה ואחותי, דליה, הייתה בת שלוש. אני זוכרת את ההתרגשות

קרא עוד
ד"ר הלל יפה והעתליתים יוצאים למחות על התנאים הקשים

ד"ר הלל יפה ראה את מצבה של עתלית מחמיר והולך. מכל ביקור בעתלית הוא חוזר לביתו בזכרון-יעקב בלב שבור. במר נפשו הוא יושב ועורך מכתבים לבארון, לפקידות, לשטרקמט, לשבתי לוי,

קרא עוד
ה"כלניות" והמטרה

      הייתי בת שבע  או שמונה, גרנו אז מעבר לפסי הרכבת בגבעת רילף. מידי יום   הלכתי מביתי לבית הספר, שהיה בחלק העליון  של רחוב המייסדים, היום המבנה הוא

קרא עוד
היו ימים בעתלית (1931)

מתישבים הראשונים עבדו כפועלים בזכרון יעקב ועברו להתיישבות בעתלית באמצעות יק"א בשנת 1903. הראשונים גרו בצריפים יחד עם המקנה, חלו במחלות, סבלו מרעב והתקיימו קיום "עלוב מאד", אבל לא נטשו.

קרא עוד
זכרונות מחוף המבצר

חוף מבצר עתלית מזכיר לי שלשה אירועים מימי ילדותי בקשר לחוף הים ליד המבצר                                 

קרא עוד
יהושע חנקין מחלץ את הקושאן של עתלית מידי התורכים ומציל את הברון

ליהושע חנקין עומדות זכויות רבות בגאולת הקרקע הארץ ישראלית, בעיקר קרקעות עמק יזרעאל, לא סתם זכה לכינוי גואל אדמות העמק. אך נראה כי בזכותו גם אדמת עתלית זכתה לגאולה. על

קרא עוד
ילדות במחנה המעפילים – מרים קנטור

כשהגעתי ל"מחנה"  (המעפילים) הייתי בת שש, בשנת 1952. הורי, איקה ויעקב, ואני גרנו במחצית אחד  מהצריפים הארוכים במרכז המחנה. הורי בנו לי, בצריף ליד הבית, משק  חי קטן שכלל תרנגולות,

קרא עוד
ילדותי ונעורי בעתלית – עבריה ויינרב

תקופת בית הספר היסודי מידי יום הלכנו מהבית שליד חברת המלח לבית הספר שהיה במרכז המושבה (בית הועד של היום). בכתה א' לימדה אותנו לאה גרופר, שהיתה גם גננת. בכתה

קרא עוד
כשהברון מתרגש או איך הגיעה משפחת הלוי לעתלית

את הסיפור כיצד הגיעה משפחת הלוי לעתלית שמעתי לא מזמן מפי דודתי זהבה לימור בת ה-96 שהיתה נשואה לבנימין בן מתתיהו מזרחי ז"ל, ועדיין במלוא חושיה: בתחילת המאה ה-20 (1901) קנה הברון רוטשילד את

קרא עוד
כשמגדלים עגבניות וענבים ביחד

בכרמים לפני הבציר ליקב היו עוברים המשגיחים על הכשרות ובודקים שאין ערלה. עד גיל 3 הענבים הם ערלה והמשגיחים היו חותכים את הענבים בגפנים אלו ומפילים אותם על האדמה. בבדיקה

קרא עוד
מה קרה במושבה בעת שהגיע מפציץ מצרי לעתלית

באחד הימים כשאני מוציא את החמור מהאורווה לחבית, לשתות מים, ראיתי מטוס גדול עם שני מנועים. קראתי לאבי משה דודסקו ז"ל, ואמרתי לו שאני רואה מטוס שלא ראיתי. אבא ענה

קרא עוד
מזיכרונותיה של שמחה כהן-מור – החיים במעברת עתלית

[c אבא עלה לארץ בעליית הנוער מסאפי שבמרוקו בשנת 1950, לעתלית. אמא עלתה מפס שבמרוקו בשנת 1962, לעתלית. עוד לא היה כאן כמעט כלום. אני נולדתי במעברה בעתלית. המעברה היתה

קרא עוד
מזיכרונותיה של שמחה כהן-מור – סיבוב בעתלית של ילדותי

חיי כפעוטה במעברה, הסתיימו עם השיטפון הגדול. שם עזבנו את המעברה ועלינו לשיכונים החדשים. אבא, אמא, אני – בת חמש וחצי, אחי שמעון בן כמה חודשים והוריה של אימי. הדמויות המרכזיות מימי

קרא עוד
מזכרונותיה של המורה מנוחה שפירא

לאחר שבחרתי את עתלית כמקום עבודתי הראשון, הנחו אותי  ממשרד החינוך לפנות אל משה דודסקו.  הגעתי לעתלית כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים ומיד פניתי למשה דודסקו. מירה , אשתו

קרא עוד
מנחם שינקין מבקר במושבה

בט"ו בסיוון שנת תרע"א או ה11 ביוני 1911 הגיש מנחם שינקין, מנהיג ציוני שהיה ממייסדי העיר תל אביב והיה חבר בועד האודסאי של אגודת "חובבי ציון" ( על שמו נקרא

קרא עוד
מסע המושבות

מסע הרבנים או מסע המושבות של הרב קוק (1913) כעשור לאחר הקמת עתלית ו 5 שנים לאחר הקמת ישוב הקבע הגיעו לעתלית, במסגרת מסע ל"קירוב לבבות" אל המושבות בראשותו של

קרא עוד
נאווה והרכבת

אחד הזיכרונות המוקדמים ביותר שלי היה בהיותי בת שלוש. שנות חיי הראשונות עברו בשכונת המלח. חורשת אקליפטוסים הפרידה בין ביתנו לבין פסי הרכבת בתחנת הרכבת. ביליתי הרבה באותה חורשה, ולפעמים,

קרא עוד
נמל עתלית

מי שמע על נמל עתלית? נכון, בעתלית אין היום נמל פעיל, אבל לאורך ההיסטוריה עתלית הייתה חלק מרשת נמלי החוף של ארץ ישראל ולא סתם חלק מהרשת,בעתלית נמצא, מתחת למים,

קרא עוד
סיפור העליה לעתלית – יקיר דודאור

הברון רוטשילד רצה ליישב בשנת 1903 את המקום שאת קרקעותיו רכש עוד ב 1899. עד אז החזיקו את המקום 10 איכרים מבת שלמה, שפיה וזכרון יעקב, על מנת שלא יהפך

קרא עוד
סיפורו של מכתב

המכתב   התגלה  אצל מיכל אלגביש.  הוא נכתב בשמונה ביוני 1937 לאביה שעבד בתחנת הנסיונות. כתב אותו שמואל אהרונסון אחיו של אהרון אהרונסון מייסד התחנה. הוא למד בבית הספר הגבוה לחקלאות ברואיבה

קרא עוד
ספור פציעתו של עמירם ארגמן (קרסניץ') בקרבות תש"ח

עמירם ארגמן (קרסניץ'), נכה צה"ל ממלחמת העצמאות, יליד עתלית ואביו של ראש השב"כ נדב ארגמן, קיבל בתעודת הוקרה מיוחדת ממשרד הביטחון, במסגרת מיזם מיוחד, במלאת 70 שנה למדינה. עמירם ארגמן,

קרא עוד
עם קצת עזרה מחברים – אברהם וכלה נובוסלסקי

אברהם נובוסלסקי  – אבא, שלי, בא לעתלית בלי כלום, מהמשק של משפחתו בבת-שלמה. את המשק של ההורים בבת-שלמה קבל אחיו של אבא, ואבא היה צריך לחפש עבודה. וכך היה הספור

קרא עוד
עתלית בספר הכתובות הארץ ישראלי – כל ארץ ישראל

ב1926 פורסם בארץ ישראל "ספר הכתובות" הראשון או בשמו המלא "כל ארץ ישראל"עתלית מוזכרת בו בקצרה, כתוב שם שעתלית נמצאת ליד תחנת הרכבת עתלית (ולא להפך), שהיא מיושבת על ידי

קרא עוד
עתלית והכדורגל של פעם

ספרו: משה בן-ארי (לשעבר נובוסלסקי) , נעמי ארלינסקי   אני מספר על הכדורגל בעתלית מלפני שמונים שנה לערך (שנות ה40 וה 50 של המאה ה20) , המגרש לא היה מדושא

קרא עוד

All rights reserved to-עתלית המושבה - היסטוריה ומורשת ישראלית

Sentry Site web development logo

Developed by SentrySite Web Development and Advanced Digital Solutions