ספור פציעתו של עמירם ארגמן (קרסניץ') בקרבות תש"ח

 

עמירם ארגמן (קרסניץ'), נכה צה"ל ממלחמת העצמאות, יליד עתלית ואביו של ראש השב"כ נדב ארגמן, קיבל בתעודת הוקרה מיוחדת ממשרד הביטחון, במסגרת מיזם מיוחד, במלאת 70 שנה למדינה.

עמירם ארגמן, המתגורר בקיבוץ חמדיה, נולד בשנת 1930 בעתלית , בזמן לימודיו בתיכון , התגייס לארגון ההגנה והוא בן 17 בלבד. .עמירם נפצע באורח קשה בקרב מול חיילים סורים באזור משמר הירדן עוד בטרם מלאו לו 18.

בעקבות   כיבוש משמר הירדן על  ידי הסורים ב- 10 ביוני ,1948 עלתה לגליל פלוגה ג' של גדוד 23 של חטיבת כרמלי, שאליה השתייך עמירם. המטרה הייתה לתגבר את        הלוחמים באזור משמר הירדן מחשש  שהסורים ישתמשו בראש גשר זה כדי לנתק את  אצבע הגליל בתנועת מלקחיים. לאחר סיומה  של  תקופת ההפוגה הראשונה ב-11 ביוני 1948, נפתח מבצע "ברוש". פלוגתו של עמירם, פלוגה ג', יועדה לכבוש את המוצב דוריג'את שישב על גבעה קטנה צפונית  לגשר בנות- יעקב שדרכו עלו הסורים למשמר הירדן. כשכיתתו של עמירם  הגיעה למוצב, המוצב היה תחת   אש תופת שנורתה  ממשורינים  שעמדו מעליו. הפלוגה קבלה הוראה לסגת. תוך כדי נסיגה ירו עמירם וחבריו מנשקם על  הסורים. באותה עת שתי מחלקות  סוריות  החלו להסתער מלמטה, עמירם  וחבריו זרקו את  הרימונים שהיו ברשותם. תוך כדי קרב קשה  נפצע עמירם  בלסת וברגל. עמירם חבש לעצמו את  פניו המדממים. וטפל בשלושת הפצועים. ארבעת הפצועים נשארו לבד בשטח. העזרה  הגיעה באחת  וחצי בלילה כשעמירם כבר כמעט איבד את  הכרתו. בניתוח בבית החולים הסקוטי בטבריה. הוציאו את  הכדור מהלסת. אולם הניתוח ברגל לא צלח, והרגל נותרה ישרה ללא יכולת כיפוף בברך. נעשו ניתחים נוספים לאפשר את כיפוף הרגל ואלה היו לווים בכאבים קשים במיוחד. תהליך  השיקום של עמירם ארך יותר משנתיים כשהוא מלווה ביסורים קשים.

עמירם קיבל בעבר את אות המופת לאחר ש"גילה אומץ לב מיוחד בעזרה לפצועים, נשאר אחרון בגזרתו עד שאזלה התחמושת ולמרות היותו פצוע קשה עזר להוצאת הפצועים משדה הקרב".

בתחילת שנות החמישים עבר ארגמן להתגורר בקיבוץ חמדיה – שם הכיר את רעייתו, תקווה. השניים נישאו והביאו שלושה ילדים: חנה ותמר ונדב, שכאמור מכהן כראש השב"כ.

 

מקורות –

הספר "שלא  תאבדנה העקבות – סיפורו של עמירם  ארגמן" מאת סנאית   איילון הודפס בטופספרינט, תל אביב, 2010

ידיעות אחרונות ודוברות משרד הביטחון

י.