סיפורי משפחות

    שרה הגיעה מפולין כחלוצה לקיבוץ עין הים  שהיה בעתלית. היא עבדה במטבח הקיבוץ  ומאוד לא אהבה את עבודתה. לטענתה היו צריכים מידי פעם לשנות  את מקום העבודה שלה ולא

    אברהם נולד בשנת 1921 בכפר רברוסקה  במחוז לבוב לשלמה וציפורה. המשפחה הייתה דתית והאב עסק לפרנסתו בעיבוד עורות. אברהם למד בחדר ולאחר מכן עבד בטלפוניה. כשהגרמנים התקרבו לאזור

יוסף  ואסתר סקרבוסקי, לימים, אלגביש, עלו ארצה  בשנת  1908 באניה "רוסלאן"  מנמל אודסה. מוצאם מרוסיה והם  הגיעו עם שלושת  ילדיהם, תבונה, שושנה ועמנואל שהיה בן שנתיים. עם  הגיעם ארצה הם

לדוד היו 4 אחים ואחיות. דוד עלה לארץ ישראל לבדו. עבד כפועל חקלאי בזכרון יעקב ועם הקמת עתלית,קיבל איכרות והצטרף לחבורת המייסדים. כמה שנים אחר כך הצטרפה אליו משפחתו ,

    הלל ואלטה ארלינסקי (לבית קוליק) הגיעו לעתלית מאודסה, בה שהו מספר שנים לפני עלייתם ארצה. המשפחה הגיעה לעתלית,  בעקבות בנם דוד דב ארלינסקי, לאחר שזה קיבל איכרות בעתלית.

אמי דינה לבית מבש"ן ז"ל נולדה בשנת 1898 ואבא נולד בשנת 1904 (אולי אני טועה בשנה או שתים).  אמא נולדה בעיר וסלוי vaslui שברומניה ואבא נולד גם הוא ברומניה בעיר

דוד גרופר – עלה עם שני אחיו מרומניה (אליהו גרופר ושמואל גרופר) בשנת 1882 והתיישב בזכרון יעקב.בשנת 1903, הגיעו דוד גרופר ואשתו טשרנה לעתלית עם קבוצת המתיישבים הראשונה והתגוררו, בשלב

אלימלך גרופר – בשנת 1914, נולד אלימלך, בנו הבכור של המוכתר דוד גרופר ואשתו צ'רנה, בהמשך נולדו למשפחה שתי בנות, קלה וכרמלה. בשנת 1924, בעקבות מותה של צ'רנה בגיל 28,

סבא דוד דודסקו עלה ארצה בשנת 1897. לפני שהאניה נכנסה לנמל חיפה, קפץ סבא לים, כי לא היה לו רישיון כניסה לארץ. גיסו הבעל של אחותו חיכה לו בעגלה, מול

נפתלי, אבי, נולד ב-1925 ונפטר ב-17.10.2019. הוא גדל ברומניה, בבוקרשט, למד שם, ועלה לעתלית ב-1951. אביו של נפתלי, גדליה, היה רבה של הקהילה מוהל ושוחט. בעקבות הכיבוש הנאצי החליטה המשפחה

איקה ילידת רומניה ויעקב יליד גרמניה הגיעו לעתלית בשנת 1952 עם בתם מרים בת ה-6. יעקב נשלח ע"י הסוכנות לשמש כאחראי על מחנה המעפילים ואיקה היתה אחות בצוות הרפואי של

ברקו ואסתר רחל לבית מרנץ הגיעו לעתלית, מבקאו שברומניה, ב 1950 עם שני ילדיהם, רֵנֵה (נעמי) ויעקב, ועם אמה של אסתר, ברכה, ישירות למעברה. אסתר הגיעה ממשפחה דתית מאוד וברקו ממשפחה חילונית,

ראשיתה של ההיסטוריה המשפחתית בעתלית היא מסירת זכויות לעיבוד קרקעות מטעם פיק"א ל-12  משפחות, ביניהן לאהרון לוי, הסבא של בנימין, אשר מסר את זכויותיו לבנו מתתיהו מזרחי. סבא אהרון לוי חי

  מינה ומרדכי הגיעו באניה טטי בתאריך 9.11.48 ומיד עברו לקיבוץ אלוני אבא במטרה להקים את קיבוץ לוחמי הגטאות. באותה תקופה מינה חלתה ואושפזה בבית חולים, מרדכי שרצה לבקר אותה

משפחותיהם של   נג'יה ואברהם חיו בבצרה, עיר גדולה בעירק. הם נישאו בבצרה, ובשנת 1948 החליטו לברוח מעירק ולעלות לישראל. כאשר נסעו מבצרה   בג'יפ, הרכב התהפך  והם   נתפסו בידי החיילים   העירקים 

דוד הגיע לעתלית בשנת 1926 מפולין כחלוץ יחד עם קבוצת חלוצים, הישר לעבודה בחברת המלח. בפולין, אביו של דוד היה סוחר עצים והמשפחה הייתה אמידה מבחינה כלכלית. לדוד היו תשעה

חנה ויששכר סעדון הגיעו לעתלית בשנת 1951 מפז , מרוקו. בפז,היתה בבעלותו ש ל יששכר חנות למזוודות שהיו עשויות מפח מגולוון, עם מסמרים דקורטיביים. הקונים היו בעיקר חיילים אפריקאיים ששרתו בצבא.

סיפרה רותי עמגר – רוס     הוריי, עמגר משה וסול (לבית אבגי)  הגיעו לעתלית בשנת 1959 אמי, סול ומשפחתה עלו לארץ בשנת 1955 ממזגן (אל ג'דידה) במרוקו והתיישבו במעברה

  סבא ישראל וסבתא בילה עלו לארץ בשנת  1889 מאומן שבאוקראינה . סבא למד בישיבה באומן ונחשב לעילוי, סבתא היתה בתו של ראש הישיבה. הם נישאו באומן ועלו לארץ במצוות ראש

ירמיהו נולד בשנת 1926 בהונגריה בעיירה הואיפרטו וגדל בבית מאוד דתי. המשפחה שמנתה 10 ילדים, איבדה ששה מהם בתקופת השואה. ירמיהו נשלח למחנה עבודה בהונגריה. במחנה העבודה הכיר את האח

. יוסף קורנוואסר – נולד ב-1921 בעיירה ויז'ברניק בפולין.  לאבא  שלו היתה חנות תכשיטים וגלנטריה והמשפחה נחשבה כאמידה. אורח  החיים בבית היה דתי. בדרכו ארצה , כשהגיע  לוינה חלה יוסף,

סב המשפחה, חיים-אריה, הגיע לארץ ישראל מקידאן שבליטא בשנת 1925. הוא הגיע עם תשעת ילדיו מרים, משה, חיה, שמואל, מלכה, סוניה, דוד, זלמן ובנימין. אשתו נפטרה קודם לעלייתו. הוא הגיע

נסבתא וסבא שלי מצד אבי הם: חוה וחיים קראוז. הם עלו לא"י ב-1890 לזיכרון יעקב. סבא חיים היה סנדלר ורצען של אביזרי ריתמה לסוסים. הוא זכה בזכרון יעקב ליחס מזלזל

משה נולד בשנת 1896 וגדל בעיירה קטנה ברוסיה בשס סטרובין אשר בפלך מינסק. אביו היה מלמד בעיירה והוא למד בישיבה. הוא גויס לצבא הרוסי, ערק מהצבא, וב-1919 עלה ארצה עם

ישראל גבריאל שפירא נולד בעיירה פלויישט (רומניה), ב 1861 לאביו דוד ולאמו חנה בת נתן הכהן (מהמקובלים, עלה לארץ והתישב בצפת, שירת בה כדיין, ממונה וראש הקהלה). נ שא לאשה את גיזלה בת וואלף מאיר . היה ציוני ממשפחה דתית