פרידמן – אסתר וירמיהו

ירמיהו נולד בשנת 1926 בהונגריה בעיירה הואיפרטו וגדל בבית מאוד דתי. המשפחה שמנתה 10 ילדים, איבדה ששה מהם בתקופת השואה.

ירמיהו נשלח למחנה עבודה בהונגריה. במחנה העבודה הכיר את האח של אסתר. אחרי השחרור, נפגשו ירמיהו, אחיה של אסתר ואסתר במחנה המעבר, התפתח קשר קרוב בין ירמיהו ואסתר והם התחתנו. הם היו צריכים  לעלות לישראל אבל בגלל שאסתר הייתה בהריון לא נתנו לה לעלות לאנייה. הם נשארו בבלגיה שנה ושם נולד שלום ב1946. ירמיהו ואסתר יחד עם שלום עלו ארצה ב- 1947. האנייה הגיע לחיפה. בנמל חכו אנשים מקיבוץ רמת יוחנן והביאו אותם לקיבוץ כמה שיותר מהר שלא יזהו אותם כמעפילים.

משם עברה המשפחה לרמת רחל ללא כסף וללא רכוש. הם היו צריכים ללוות כסף לנסיעה באוטובוס לרמת רחל.

ירמיהו גויס לצבא. מאחר והערבים מסביב לרמת רחל התקיפו את התושבים הועברו הילדים והאימהות לירושלים. באותו זמן התארגנה קבוצה של חלוצים וביניהם ירמיהו ואסתר, שלימים תבנה את קבוץ עין כרמל. כל הקבוצה עברה למחנה המעפילים של עתלית. כל חברי הקבוצה ומשפחותיהם עזבו את קיבוץ רמת רחל .. בהיותם במחנה המעפילים אסתר נכנסה להריון , וכשהגיע זמנה ללדת לא היה מי שייקח אותה לבית החולים בחדרה. במקרה נמצאה משאית לכיוון חדרה והיא נסעה לבדה לבית החולים ושם נולדה חדוה, בשנת 1948. באותה שנה הקבוצה עלתה על הקרקע שהיום עומד עליה קיבוץ עין כרמל.

אחרי תשע שנים עזבה המשפחה את עין כרמל ועברה לעתלית. הם גרו במעברה שהייתה ממזרח  למתנ"ס של היום. באותם ימים נבנתה שכונת רסקו, היום נווה משה. המשפחה קנתה בית שהיה לקראת סיום הבניה. חדוה זוכרת שבאחד החורפים גג הצריף בו גרו עף ברוח והם החליטו "לפלוש" לביתם בשכונת רסקו וגרו שם ללא מים וללא חשמל אבל עם גג מעל ראשם. ירמיהו היה מומחה לבננות והדריך את החקלאים בכל האזור. הוא למד את הנושא במדרשת רופין. אסתר עבדה בבית הילדים בניר עציון ובפנימייה בימין אורד.  

אסתר נולדה בשנת 1928 בעיירה וישו שהייתה בטרנסילבניה ברומניה, היא גדלה במשפחה דתית מאוד עם 6 ילדים. אבא שלה היה מנהל חשבונות בתחנת קמח ואמה הייתה תופרת. כשבאו הגרמנים ולקחו את כל המשפחה לאושוויץ ברכבות אביה של אסתר אמר שלוקחים אותם למקום שלא חוזרים ממנו. אסתר הייתה בת 16 כשהגיע לאושוויץ. אסתר ספרה שהיא ואחותה, שנשארו יחד, השתתפו בניסויים של מנגלה. הן צבעו את הלחיים בסלק כדי להראות יותר טוב על מנת להישאר בחיים. כל משפחתה של אסתר נספתה כולל אחותה שנהרגה בזמן השחרור של המחנה. לפני שהגיעו המשחררים לקחו הגרמנים את היהודים שנותרו והחלו ללכת איתם. אסתר הצליחה לברוח מצעדת  המוות של הגרמנים וקבלה מחסה בכפר. לאחר מפלת הגרמנים היא החלה את מסעה ברכבות לכיוון המחנה שממנו יוצאים לארץ ישראל. בדרכה, ירדה באחת התחנות ולמרבית השמחה היא פגשה את אחיה. יחד, הם זכרו שאבא שלהם קבר שתי  טבעות זהב בחצר הבית שלהם, ואמר שזו תהיה נקודת המפגש למי שינצל. אסתר ואחיה מצאו  את הטבעות והמשיכו בדרכם לארץ ישראל.

ספרה: בתם חדוה ענבר