חכם – רחל ונפתלי

נפתלי, אבי, נולד ב-1925 ונפטר ב-17.10.2019. הוא גדל ברומניה, בבוקרשט, למד שם, ועלה לעתלית ב-1951. אביו של נפתלי, גדליה, היה רבה של הקהילה מוהל ושוחט. בעקבות הכיבוש הנאצי החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל

גדליה ופרומה חכם, הורי נפתלי

המשפחה התגוררה במעברה בעתלית ונפתלי החל לעבוד  כמורה לעברית במעברה. לאחר שנה עברה המשפחה לזכרון – יעקב , נפתלי התגייס לצה"ל ובשנת 1953 נישא לרחל, אותה הכיר במעברה, והם עברו לשכונת עין כרמל בעתלית, שהיתה ממוקמת באזור בריכות המים.

הוריו של נפתלי עזבו את עתלית וחזרו אליה ב-1958. בכל מקום שאליו הגיע גדליה הוא שימש כרב הישוב. גדליה ופרומה, הורי נפתלי, גרו יחד עם נפתלי, רחל וילדיהם בבית ברחוב עמידר ( היום המחתרות). ולאחר מכם עברה המשפחה לשכונת נוה משה.

 

 

סופר על ידי יעקב'לה חכם

 

רחל (דווידזון) ונפתלי חכם

נולדתי בשנת 1932 בעיר דרבן במולדובה, רומניה. דרבן היתה עיירה קטנה. למשפחה היה בית גדול. האב היה סוחר בתבואות. בזמן מלחמת העולם השניה, בשנים 1941-1944  הועברתי  עם משפחתי למחנה הריכוז טרנסניציה. היה סבל מאוד גדול, אבא ושלוש  אחיותי נספו. נשארנו אמא ואני ואחות גדולה  ממני בשבע שנה.

חזרנו אחרי המלחמה לביתנו והמשכתי ללמוד. בשנת 1951 עליתי לבד לארץ, הייתי בת שבע עשרה וחצי, אמא  ואחותי נשארו שם. ואחר כך הן  הגיעו לעתלית, וגרנו יחד.

בתחילה הייתי בתל אביב במחנה שער עליה, ואחר כך בפרדס חנה.

הגעתי לעתלית בשנת 1953,                                  

אחרי שנתיים שעברתי ממקום למקום.

הדבר הראשון שראיתי בעתלית היה מחנה אהלים במקום  שנמצאת עכשיו שכונת נוה משה. היו שם אנשים ממרוקו, מעירק, מרומניה ועוד.

בכל אוהל היו שתי משפחות, השרותים  והמקלחות היו משותפים ומחוץ  לאוהל. רצפת האוהל היתה מבטון, מיטות מברזל ומזרוני קש. בישלנו על פרימוס, אבל בשלנו מעט מאוד ובעיקר אכלנו תפוזים, ירקות בעונה, לחם, בשר במנות קטנות, חילקו גם מעט ביצים. במעברה  היתה במעברה מכולת קטנה ועד כמה חנויות קטנות.

מיד כשהגעתי התחלתי ללמוד פקידות בחיפה. ולאחר מכן עבדתי כמזכירה בחברת המלח.

 דודו נולד ב1954,  משכית – 1954 , ויעקב – 1959

 

 

סופר על ידי רחל חכם