מחצבות עתלית

לעתלית יש היסטוריה ארוכה של מחצבות וחציבות,

עתלית שימשה כאזור ממנו חצבו אבנים לבניה עוד מתקופות קדומות ,בימי הצלבנים ואף קודם לכן, בתקופות הרומית וההלניסטית. שיטות החציבה, היו מתוחכמות למדי והתבססו בעיקרן על חציבת חריץ ארוך וצר בסלע שלתוכו הוכנסו טריזי עץ. לאחר הרטבתם התנפחו טריזי העץ ולחצו על דופנות התעלה, עד שגוש האבן ניתק ממקומו. את גוש האבן הגדול שברו לאבנים קטנות יותר ובהן השתמשו.

מחצבות הצלבנים היו מחצבות ייחודיות ושימשו למעשה חלק ממערכת הביצורים של המבצר עצמו. האבנים שנחצבו שימשו לצורך בניית המבצר והמצודות שמסביבו, אבל את הכורכר חצבו בצורה כזו שבגמר החציבה, נוצר קיר תלול בצד המזרחי של רכס הכורכר וקיר זה שימש כחומת המבצר, קיר זה הוא קיר הכורכר המקיף היום את שכונת הרכס בעתלית, השכונה נבנתה למעשה בתוך שטח המבצר של פעם במקם שממנו נחצבו האבנים לבניית המבצר ואח"כ הוקם עליה כפר שנתן שירותים שונים ללוחמים. שכונת הרכס מוקפת היום בחומה, אותה חומה ששימשה גם את הצלבנים.

לא כולם יודעים אבל, ניתן למצוא שרידי מחצבות עתיקות לאורך כל מסלול שביל הרכס ואף ברחבי עתלית המושבה עצמה. ממש במרכז המושבה, בסמוך לבניין הועד / מועצה לשעבר ניתן לראות קטע סלע כורכר שחציבתו לא הושלמה, ניתן לעלות אליו באמצעות גרם מדרגות חצוב ולהתרשם מהאתר, פרטים נוספים ניתן לקרוא במדריך לשביל הרכס שנכתב על ידי ד"ר אהוד גלילי ורינה תירוש.

בתוך שביל הרכס קיים גם מחנה חוצבים הבנוי בתוך רכס הכורכר, המחנה שימש את החוצבים בתקופת הצלבנים. למחנה שלוש כניסות חצובות בסלע. 2 כניסות רחבות לעגלות ואחת להולכי רגל. בקירות נחצבו אבוסים לבהמות ולסוסים וחורי קשירה לבהמות המשא ששימשו את החוצבים.

בית הכנסת של המושבה עתלית נבנה למרגלות החומה הצובה ומאחוריו, כמו שרבים מילדי עתלית בעבר ובהווה, שבילו שעות רבות בחצר בית הכנסת בעוד הגדולים מתפללים, מכירים, יש טור של אבוסים חצובים בסלע.

בתקופת המנדט הבריטי, הבריטים חיפשו להקים נמל אסטרטגי בארץ. ב-1922 הטיל שר המושבות ווינסטון צ'רצ'יל על חברת הנדסה ימית "רנדל, פאלמר וטריטון" לאתר מקום להקמת הנמל. הם התלבטו בין יפו לחיפה והבחירה נפלה על חיפה. ב-1926 יצא מכרז בינלאומי להקמת הנמל ואותה חברה שביצעה את הסקר, זכתה במכרז. באוקטובר 1929 החלו העבודות בפיקוחו של המהנדס שתיכנן אותו, פרדריק פאלמר. ב-1929 הוקמה מחלקה ממשלתית בריטית שמטרתה ניהול הפרויקט והתחילו בחיפוש אתר לחציבת אבנים מתאימות להקמת הנמל. במסגרת ההכנות, חיפשו הבריטים אתר מתאים למחצבה לבניית שוברי-הגלים. הם שלחו את הארכיאולוג הבריטי צ‘ארלס למברט לנחל המערות, שם גילה שרידים פרה-היסטוריים של האדם הקדמון כך שלא ניתן היה לחצוב בהר. לאחר מכן, אותר רכס הכורכר בעתלית כמקום מתאים לחציבת כמויות גדולות של אבן לבניית שוברי הגלים.

לצורך תפעול המחצבות,נסללה רשת של מסילות-ברזל, נבנה גשר על נחל אורן וגם תחנת רכבת קטנה. במחצבות, שהוקמו כ2.5 ק"מ מעתלית המושבה, הועסקו מאות רבות של פועלים יהודים וערבים במשך כ-3 שנים. החוצבים התגוררו בסמוך לאתר והקימו לעצמם מוסדות, צרכניה, גני ילדים ואף בית פועלים. העבודה במחצבות הייתה שלב חשוב בבניית הארץ והיוותה מדרגה נוספת לקראת עבודה עברית במקביל להעסקת פועלים ערביים, כפי שהיה נהוג באותה העת. מספר פועלים, יהודים וערבים, נהרגו במהלך העבודות.