כשמגדלים עגבניות וענבים ביחד
בכרמים לפני הבציר ליקב היו עוברים המשגיחים על הכשרות ובודקים שאין ערלה. עד גיל 3 הענבים הם ערלה והמשגיחים היו חותכים את הענבים בגפנים אלו ומפילים אותם על האדמה.
בבדיקה בכרם של משפחת דוד שפירא ז"ל, מצאו המשגיחים שהחקלאי גידל עגבניות במרווחים של כמה שורות, לתצרוכת ביתית.
מכיוון שכך, הם פסלו את ענבי הכרם מלהישלח ליקב.
על מנת להעביר את רוע הגזירה, יצאה משלחת מעתלית ובקשה את עזרת הרב קוק, שהיה אז רב הישוב בארץ.
הרב קוק הגיע למשפחה וראה משפחה הגונה עם ילדים קטנים במצב כלכלי קשה, שעמד להחמיר בשל גזירת המשגיחים.
לאחר מחשבה, פסק הרב שיש למתוח חוטים בין העגבניות לגפנים כך שיוצר ערוב ואז ניתן יהיה לשלוח את הענבים ליקב.
אלמלא פסיקתו, לא ניתן היה לשווק הענבים ליקב, הבסיס המשקי של המשפחה היה נשמט מה שהיה מביא את אותה משפחה לפת לחם.
אז הזמנים בעתלית היו מאוד קשים כלכלית.
זו הייתה גדולתו של הרב הגאון שהציל משפחה ממצב קשה.
יהי זכרו ברוך.
סיפר: יקיר דוידאור ( דוידסקו)
בתמונה:
היקב בזיכרון יעקב כפי שהיה בזמנים ההם אליו הובילו חקלאי עתלית את הענבים.
התצלום הופיע באוגדן תמונות שנתן הצלם יעקב בן-דב לרחל ינאית בן-צבי ונלקח מאתר ישראל נגלית לעין.