לייבו – ברקו ואסתר

ברקו ואסתר רחל לבית מרנץ הגיעו לעתלית, מבקאו שברומניה, ב 1950 עם שני ילדיהם, רֵנֵה (נעמי) ויעקב, ועם אמה של אסתר, ברכה, ישירות למעברה. אסתר הגיעה ממשפחה דתית מאוד וברקו ממשפחה חילונית, אך זה לא מנע מהם להקים משפחה ביחד. אסתר שהייתה יפה מאוד, אף נבחרה למלכת היופי של רומניה.

בזמן השואה, נשלח ברקו לטרנזיסטריה, משם ברח והעביר וחי ביערות עד לסיום המלחמה. אסתר נשארה עם שני ילדים קטנים ב"גטו פתוח" ונלחמה כדי לשרוד.

עם כיבוש רומניה על ידי הרוסים, התאחדה המשפחה שוב. 

המשפחה הייתה ציונית מאוד ופעילה מאוד בחוגים הציוניים ברומניה, רנה הייתה פעילה בתנועת הנוער הציונית וקיבלה שם עברי – נעמי. שם בו כולם מכירים אותה עד היום, למרות שעם עלייתה ארצה עברתו את שמה לרינה דווקא. הפעילות הציונית של המשפחה, מאוד הרגיזה את השלטונות הרוסיים, שרדפו אותם. מפחד להתנכלות השלטון, ממש ברגע האחרון, לפני סגירת הגבולות, עלתה המשפחה לישראל, באוניה "טרנסילבניה" והתיישבה בעתלית, במעברה שהייתה ממוקמת במקום אותו פינה קיבוץ עין הים.

ברקו שהיה רואה חשבון מדופלם ברומניה, לא בחל בכל עבודה על מנת לפרנס את משפחתו ובין השאר עבד כפועל בנמל חיפה תקופת מה.

נעמי ( רינה), שהחלה בלימודי סיעוד ברומניה, הפכה להיות גננת לילדים שעלו מרומניה בגן שהוקם לכך במבנה בית הספר של אז, הוא בית הועד של היום. בחופשים עבדה גם במפעל "נון" או בחברת המלח, שם הייתה אחראית על בקרת המסילה של קרונות המלח.

העתליתים הותיקים הסתקרנו מאוד ועלו לגבעה, בה שכנה המעברה, על מנת להכיר את העולים שזה מקרוב באו. ככה נפגשה נעמי עם כרמי ארלינסקי שהיה בן המייסדים, ומהר מאוד הם התחתנו כשחתונה נערכת בבית ההסתדרות בעתלית. כרמי עבד כנהג משאית ונעמי עבדה שנים רבות, עד ליציאתה לפנסיה כסייעת בגן רקפת. לנעמי וכרמי נולדו 2 בנים, יעקב ודוד.

בנם של ברקו ואסתר, יעקב, גדל בעתלית והתגייס לצה"ל. לאחר יציאתו לקצונה, עיברת את שמו על פי הנחיית מפקדיו ובחר בשם לביא. יעקב התחתן עם מרים  לבית ברנטל.

  יעקב השתחרר מצה"ל לאחר שנים רבות ועבר לעבוד בעיריית חיפה עד יציאתו לגימלאות. ליעקב ולמרים נולדו 2 בנות, איריס ודלית.

בברקו דבק החיידק הפוליטי, הוא היה פעיל בליברלים העצמאיים ( במשפחה עדיין זוכרים בחיבה את שלמה ארצי בנו הקטן של יצחק ארצי משחק בחצר בזמן שאביו וברקו דיברו על נושאים שברומו של עולם) ובמפלגה הפרוגרסיבית ושימש מעל ל30 שנה, חבר מועצת עתלית, סגן ראש המועצה וממלא מקומו. עד היום כולם זוכרים את ברקו ואסתר לטובה בשל מעורבותם החברתי ועזרתם לכל מי שהיה צריך, בין אם זה במילה טובה, בהמלצה, באוכל למשפחה או בסידור עבודה.

סיפרו: נעמי ( רינה) ארלינסקי ויעקב לביא