קראוז – נחום ורחל

נסבתא וסבא שלי מצד אבי הם: חוה וחיים קראוז. הם עלו לא"י ב-1890 לזיכרון יעקב. סבא חיים היה סנדלר ורצען של אביזרי ריתמה לסוסים. הוא זכה בזכרון יעקב ליחס מזלזל כי לא היה בעל רכוש ואדמות. סבתא חוה הייתה בת למשפחת דוידסקו אחות לדוד, בנימין וטשרנה דוידסקו. טשרנה נישאה ל"מוכתר" דוד גרופר וילדה את אלימלך, קלה וכרמלה.

לחוה וחיים קראוז נולדו 10 ילדים. אבי נחום נולד ב-1905. עם תום מלחמת העולם הראשונה 1918 המצב בא"י היה קשה. סבתא שלי לקחה את אבי, נסעה איתו למצרים והשאירה אותו אל בנה הבכור משה שחי במצרים כדי שיאפשר לו חינוך תיכוני (בי"ס אליאנס"). 

אבי חזר לארץ בסוף שנות ה-20 והיה כבר כבן 20. מאוחר יותר הגיע לעתלית, הכיר את אמי רחל והם נישאו ב-1935. נולדו 2 ילדים: עובד ואביטל. לאחר חזרתו ממצרים, עבד נחום במכס האנגלי בחיפה ואח"כ ניהל את משרד הדואר עתלית.

נחום קנה את החנות מכולת שליד תחנת הרכבת והמשיך להפעילה. רחל ניהלה במקום מסעדה לפועלים של חברת המלח והפועלים של מחסני החיטה שליד הרכבת

סבא וסבתא שלי מצד אמי הם: רבקה ומתתיהו הלוי (מזרחי). הם עלו לא"י מכורדיסטן בסף המאה ה-19 ומצאו עבודה אצל האיכרים בחדרה. ראש המשפחה היה הסבא-רבא שלי אהרון הלוי. סבא מתתיהו נישא לאלמנה רבקה שהייתה מטופלת ב-3 ילדים. משפת הלוי היתה המשפחה היחידה "המזרחית" בעתלית ולכן אולי נדבק לה השם "מזרחי" לא ברור אם זה קרה עם הזמן או כאשר נעשה רישום התושבים ע"י המנדט הבריטי.

את הסיפור כיצד הגיעה משפחת הלוי לעתלית שמעתי לא מזמן מפי דודתי זהבה לימור בת ה-96 שהיתה נשואה לבנימין בן מתתיהו ז"ל, ועדיין במלוא חושיה:

בתחילת המאה ה-20 (1901) קנה הברון רוטשילד את הקרקעות של עתלית ותכנן לייסד באיזור מושבה. הוא נסע לחדרה להיפגש עם מועמדים לאכלוס המושבה החדשה. מבין העולים החדשים ובני האיכרים . ערכו לו קבלת פנים בעודם יושבים באספה ראה הברון מבעד לחלון מרחוק אדם חורש את האדמנה תלם אחר תלם, התפלא ברון מדוע לא הגיע האיש להשתתף בקבלת הפנים ולחלוק לו כבוד. יצאו אנשים וקראו לאיש להגיע לאספה. שאל אותו הברון: מדוע לא באת לקבלת הפנים? ענה לו האיש: גם אני רוצה להתיישב במושבה החדשה אבל אני חייב לעבוד היום אחרת לא אקבל משכורת, אני מטופל במשפחה גם איבדתי בן בקדחת.  התרגש הברון ואחר לו: אם כך, אתה מקבל משק בעתלית שיהיה המשק הראשון בכניסה למושבה. אותו אדם היה הסבא-רבא שלי אהרון הלוי שהיה כבן 70 ועדיין עבד בשדה. הסבא רבא שלי העביר את הזכות למשק לסבא מתתיהו שהיה הבכור כבר היה מטופל במשפחה. 

סופר על ידי עובד קראוז