מנחם שינקין מבקר במושבה
בט"ו בסיוון שנת תרע"א או ה11 ביוני 1911 הגיש מנחם שינקין, מנהיג ציוני שהיה ממייסדי העיר תל אביב והיה חבר בועד האודסאי של אגודת "חובבי ציון" ( על שמו נקרא רחוב שינקין בתל אביב ) דו"ח לועד האגודה על סיוריו בצפון ארץ ישראל, בין השאר ביקר שינקין בעתלית וכך הוא מספר:
"כשלוש שנים לא הייתי בגליל והרגשתי את הצורך לבקר את הישוב העברי, בשביל להוכח מה יכולים לעשות שם אלה, החפצים להתישב בארץ ובמה יכולים פקידי מוסדותינו לעזור להם. …
בחצי הדרך בין זכרון וחיפה נבנית המושבה החדשה עתלית; שמונה בתים בשביל הפועלים שהתאכרו ע“י היק”א ובית אחד בשביל בית הספר. בזה האחרון מצאתי את המורה כשהוא נותן שיעור מיוחד במינו: הוא מלמד את התלמידים לבלוע אבקת חינין. זכורני, באחד הקונגרסים שאלתי באופן רשמי, מדוע חפצה הנהלת קה"ק לבנות את תחנת־הנסיונות דוקא במקום החשוד בקדחת; אז ענוני מן הבמה כי לפי עדות הרופאים אין לירוא באטליט מפני הקדחת. עתה נבנתה המושבה וסובלים מקדחת, עד שגם כל ילד מחויב לבלוע בכל יום אבקת חינין. הגדולים קודחים ועוסקים בעבודה.
כחצי שעה מן המושבה נבנית כמדומה על אדמת קה“ק תחנת נסיון אשר לאהרנסון. שם עובדים כשמונים פועל (ביחוד נשים וילדים בנקוי מאבנים) וביניהם שנים שלשה יהודים. על שאלתי בנוגע זה ענני הפקיד הממונה על העבודה בשחצנות ובלעג “שאין אנו אידיאליסטים ואיננו עובדים רק לשם הציונות, ע”כ אנו מבקשים את האופן היותר זול”. כך עונה צעיר, שגודל על הקצבה של הברון.
את ענין תחנת־הנסיונות באר לי האגרונום אהרונסון באופן הבא: המתענינים ונותני הכסף הם אנשים שאין להם שום ענין לארץ־ישראל. הם מחכים באמריקה להכנסות של מיליארדים מתגליותיו ויבקשוהו להשאר שם בתור פרופיסור; אבל באשר הוא חפץ לחיות דוקא בא“י נאלצו לתת לו כסף לעבודה בא”י. הוא רוצה להוכיח בנסיונותיו, שכל מיני צמחים יכולים להתפתח באיזו אדמה שהיא ובלבד שימציאו להם במזונותיהם את היסודות הנחוצים להם. את נסיונותיו העקריים הוא עושה על שטח קטן על־יד ביתו. באטליט הוא עושה נסיונות בתבואות, ובחדרה הקצו לו 20 דונמים לנסיונות עם עצים וצמחים שונים. עתה הוא מעביר את הלשכה שלו לחיפה, שם שכר שני בתים, אחד לדירתו ואחד בשביל המשרד. בתור עוזר הזמין לו את האגרונום ברמן. והכל נעשה ביד רחבה, כדרך האמריקאים, כי מצפים ממנו לגדולות ונפלאות. זהו המלומד השני שנותנת לנו א“י; אהרוני בזואולוגיה ואהרנסון באגרונומיה. שניהם גדלו בא”י. ומענין הדבר, כי דוקא בא"י התפתחו בראשונה לא כשרונות למדעי־הרוח, לפילוסופיה ולשירה, כי אם לידיעות ריאליות. ואפשר שכל התפתחותנו פה בעתיד תהיה יותר ריאלית.
מתוך "בגליל" מאת מנחם שינקין הוצאת מרים שיינקין; ראובן מַס, ירושלים; תרצ"ה
ניתן לקרוא את המאמר המלא באתר של פרויקט בן יהוד