גרופר – לאה ואלימלך

אלימלך גרופר – בשנת 1914, נולד אלימלך, בנו הבכור של המוכתר דוד גרופר ואשתו צ'רנה, בהמשך נולדו למשפחה שתי בנות, קלה וכרמלה. בשנת 1924, בעקבות מותה של צ'רנה בגיל 28, נשלח אלימלך לבית יתומים בירושלים,

ושם סיים ח' כיתות.

בהמשך, נשלח ללמוד במקווה ישראל, סיים את לימודיו בהצלחה בהתמחות בענף הגפן. במקווה ישראל המליצו לשלוח את הנער שסיים בהצטיינות, להמשך לימודים גבוהים בצרפת, במימון הברון רוטשילד, בתחום גידול ענבי יין, אך בשל קשיי הפרנסה, בחר אלימלך לעבוד בחקלאות במשק המשפחתי. בעת קציר המלח בעונות הקיץ, עבד אלימלך בחברת המלח בעתלית.

לפני קום המדינה, שרת אלימלך כנוטר וסייע לארגון ההגנה בפעולות שונות באזור עתלית.

אחד מתחביביו של אלימלך היה לשחק כדורגל בתפקיד הבלם בקבוצת הכדורגל של עתלית – "מועדון ספורט עתלית".

אחת היוזמות של אלימלך הייתה הקמת בית קולנוע בעתלית, שותפיו לרעיון היו אליעזר (ג'ינג'י) תגר, גיסו, ועמנואל (מני) גרופר, בן דודו. בית הקולנוע הוקם באורווה של הבריטים ליד פסי הרכבת. באי בית הקולנוע נאלצו להביא כסאות או ספסלים בעת שצפו בסרט.

אלימלך ירש את האדמות החקלאיות מאביו וגם את התואר "המוכתר". כל חייו עסק בחקלאות, גידל ענבי יין, בננות וגידולים עונתיים. כל ימיו חי בעתלית ונפטר בדצמבר 1989. 

לאה(ליזה) לבית צוקרמן, נולדה בשנת 1918 באודסה שברוסיה. היא התייתמה מהוריה לפני הגיעה לגיל חמש. ללאה היו שתי אחיות, אנה וטהורה, ושני אחים שאחד מהם, מרדכי, היה ציוני נלהב ועלה ארצה, והשני, גרישה, שרת כרופא בעל דרגה בכירה בחיל הים הרוסי ובחר להישאר ברוסיה.

בשנת 1923 עלתה לאה עם שתי אחיותיה הבוגרות לארץ ישראל. הם גרו בתל-אביב ולאה חיה במשפחתה של אחותה אנה.

בשנת 1938 בהיותה בת עשרים, לאחר שלאה סיימה את סמינר לווינסקי בתל אביב במגמת הוראה בגן הילדים, הגיעה לעתלית . שם הכירה את אלימלך גרופר והם נישאו בשנת 1940.

ללאה ואלימלך נולדו שלושה ילדים גיורא ז"ל (1942), שרונה (1947) ודליה (1952).

לאה הייתה גננת בעתלית במשך ארבעים וחמש שנים וגידלה דורות רבים של ילדי עתלית. עם פרישתה לגמלאות המשיכה לעבוד במשרד החינוך כיועצת עד שמלאו לה שבעים.

לאה נפטרה בשנת 2007 ונקברה בבית הקברות בעתלית.