איינהבר – פולה ואברהם
אברהם נולד בשנת 1921 בכפר רברוסקה במחוז לבוב לשלמה וציפורה.
המשפחה הייתה דתית והאב עסק לפרנסתו בעיבוד עורות. אברהם למד בחדר ולאחר מכן עבד בטלפוניה. כשהגרמנים התקרבו לאזור אברהם הצליח לעלות על הרכבת לכוון סטלינגרד. הוא התגייס לצבא הרוסי בהיותו בן 18 נלחם יחד עם הצבא הרוסי בסטלינגרד. ושרת בדואר של הצבא הרוסי.
פולה נולדה במוסקווה ב- 1928 היו לה 3 אחיות ואח. עם פרוץ המלחמה והפצצת מוסקבה, כשהייתה בת 16, נשלחה לעבוד בצבא הרוסי. שם היא פגשה את אברהם, זה היה בסטלינגרד. הם התחתנו בעירייה כשפולה הייתה בת 19 . בסוף 1945 פולה הייתה בהריון עם שלמה, אברהם שלח אותה לגרמניה למחנה מעבר שקולט יהודים לקראת העלייה לארץ. היא נסעה לבד כל הדרך מסטלינגרד לגרמניה ברכבות. בדרך אימצה אותה משפחה עם שני ילדים. באחת התחנות הם עצרו ושוכנו בבית ספר. המשפחה החליטה לישון במטבח כי היה חם יותר אבל פולה העדיפה לישון באולם הגדול. בעקבות דליפת גז במטבח, כל בני המשפחה מתו ופולה שוב הייתה לבד. אברהם הצטרף אליה בשנת 1946 למחנה הפליטים בווסרבורג ליד מינכן ושם נולד שלמה. הם היו שם שלוש שנים. ציפורה נולדה במחנה ב-1947. אברהם עבד כשליח של הסוכנות ותפקידו היה להביא יהודים למחנה. כשנגמרה המלחמה פולה ואברהם נסעו לכפר של הורי אברהם. בני המקום סיפרו שכל היהודים נאספו על ידי הגרמנים בכיכר הכפר והועלו באש.
משפחת איינהבר עלתה ארצה בשנת 1949.
המשפחה הייתה תחילה במעברה בפרדס חנה. עקב מחלתה של פולה הם עברו לגור עם קרובי משפחה בחדרה וב-1950 הגיעו לעתלית.
אברהם עבד במרכזיית הטלפונים, והמשפחה גרה בבניין בה הייתה מרכזיית הטלפונים, בבניין הדואר הנוכחי של עתלית. היו שם שני חדרים, בחדר אחד גרה משפחת איינהבר ובחדר השני משפחת וייסברוט עם שני ילדים. שני ראשי המשפחה עבדו יחד כשכירים של דואר ישראל במרכזיית הטלפונים.
בשנת 1953 עברה משפחת איינהבר לגור בשכון עממי בו נבנו המבנים החדשים ראשונים בעתלית, היום רחוב הסלע. כשרצה אברהם לקנות את הבית לא היה לו כסף, החקלאים בעתלית הם שהלוו לו את הכסף ואמרו שיחזיר את החוב כשיהיה לו. ואכן ברבות הימים אברהם החזיר את הכסף שלווה.
אברהם עבד בדואר ישראל עד הפנסיה. פולה הייתה רכזת בנעמ"ת ובארגון אימהות עובדות והייתה אחראית על הגנים בעתלית.
אברהם נפטר בשנת 2012 , פולה נפטרה בשנת 2018.
סיפר: בנם שלמה ענבר.