תולדות עתלית מאז ועד היום

ציר הזמן נכתב על ידי ד"ר אהוד גלילי

התקופה הממלוכית והעות'מנית

רכישת קרקעות עתלית

אדמות המושבה עתלית  נרכשו בשנת 1898 על ידי פקידי הברון ועובדו תחילה באריסות על ידי איכרים ערביים מהכפר עתלית ששכן במבצר הצלבני ומהכפר עין חוד. במקום בו נמצאות כיום בריכות האידוי למלח  הייתה ביצה ובה רעו תאואים של רועים ערביים. הדיפלומט לורנס אולפנט שביקר במקום בשנת 1882 מספר כי בביצות בעתלית ניצודו חזירי בר. שטר הרכישה העות'מאני כתוב בערבית הנמצא בארכיון הציוני מתעד את רכישת אדמות עתלית.

 

השמירה על האדמות

לאחר מספר שנים היה חשש שהאדמות שנרכשו בעמל רב ובתהליך בעייתי רצוף מכשולים יאבדו והתעורר הצורך בייהוד עבודת הפלחה. בשנת 1901 נשלחו עשרה איכרים מזיכרון יעקוב, ובת שלמה לעבד את אדמות עתלית בכדי להפגין נוכחות עברית במקום. לאיכרים אלו היו משקים ומשפחות במושבותיהם והם הגיעו למקום בכדי לבצע שליחות. ההתיישבות הראשונה הייתה דרומית לערוץ נחל אורן במקום בו נמצאת כיום שכונת עתלית החדשה הוקמו מספר צריפים ונחפרה באר. הקרקעות עובדו ונזרעה חיטה. מאחר והתנאים במקום היו קשים התחלפו האיכרים ובכל עונה הגיע מחזור חדש שהחליף את אלו שחזרו למושבותיהם.

הכפר הארמני שייך אברק

דרומית מזרחית לעתלית שכן כפר ארמני קטן, היחיד בישראל, בשם שייך אברק ששרידיו נמצאים על חורבות יישוב מהתקופה הביזאנטית.

 

הערך בבניה

חוות אהרונסון ומחתרת ניל"י

תחנת הניסיונות החקלאיים "חוות אהרונסון" הוקמה על ידי ההסתדרות הציונית בסיוע נדבנים מארצות הברית. בראש התחנה עמד האגרונום והמדען אהרן אהרונסון מזיכרון יעקב והיא פעלה בין השנים 1910-1917. בתחנה נוסו מכונות חקלאיות, שיטות עיבוד של גידולי שדה ומטעים, שיטות השקיה, דישון והדברה. זאת במטרה לבחון עיבודים חקלאיים המתאימים לאדמת ארץ ישראל ולהדריך את אנשי המושבות בגידולים אלו. בין הגידולים שנחקרו בתחנה היו חיטה ושעורה וזני גפן שונים. בתחנה היו אוספים מגוונים בנושאי טבע וספרייה עשירה ונערכו בה מחקרים מדעיים שונים. במלחמת העולם הראשונה הפסיקו להגיע התרומות מארצות הברית. בנוסף החלו אנשי התחנה, בתמיכת ובעזרת מתיישבי המושבה, לעסוק בפעילות מחתרתית במסגרת מחתרת ניל"י שהפעילה רשת ריגול בשרות האנגלים  נגד הטורקים. הקשר עם הבריטים התבצע תחילה באמצעות שליחים ומאוחר יותר עם יוני דואר. הקשרים התנהלו גם דרך הים באמצעות אוניות שהגיעו לחוף עתלית וקיבלו הודעות מאנשי נילי. בשנת 1917 לכדו הטורקים יונת דואר סמוך לקיסריה שנשאה הודעה בכתב סתרים. בעקבות הגילוי הטילו הטורקים מצור על זיכרון יעקב, לכדו את אנשי המחתרת  ופרצו לתחנה בעתלית. האוספים והספרייה הושמדו והתחנה ננטשה ועמדה בשיממונה עד שנות השישים. במקום הוקם מחנה קבע לתנועות הנוער ומתוכנן מרכז הנצחה למורשת אהרונסון וניל"י.