1. חופי הלבאנט וארץ ישראל הינם הסביבה הימית הקרובה ביותר למרכזי הביות והמהפכה החקלאית במזרח הקרוב, במהלכה בויתו בעלי החיים והצמחים והאדם עבר מחיי נדודים, המבוססים על צייד ולקט,
   לחיים ביישובי קבע המבוססים על חקלאות. בחופים אלו אירע בתקופה הניאוליתית הקדם קיראמית המפגש הראשוני בין התרבויות החקלאיות שהתפתחו בפנים היבשת לאוכלוסיות החוף שעסקו בציד, לקט
   ודיג.

לפיכך היה חוף מרכז ודרום הלבאנט ערש מערכת הקיום בין תרבויות המבוססות על ניצול משולב של משאבי ים ויבשה.

על קרקעית הים בעתלית התגלה כפר מהתקופה הניאוליתית הקדם קיראמית שגילו כ 9000- שנה, שהוצף על ידי הים. הכפר נמצא בעומק 10 מטרים ובמרחק 400 מטר מהחוף ושטחו כארבעים דונם. הכפר המוצף
בעתלית הוא השמור ביותר בעולם מתקופה זו שהתגלה על קרקעית הים. בכפר הניאוליתי התגלו בתים בנויים מאבן, בארות מים מהקדומות בעולם )איור 42 (, מבני פולחן )איור 38 ( וכלים רבים עשויים מאבן ,
עצם ועץ. כמו כן התגלו קברים ובהם שלדים של כשישים בני אדם, כמו גם עצמות בעלי חיים שתושבי הכפר גידלו או צדו, שרידי צמחי בר שלוקטו בסביבה וצמחים מבויתים שגודלו בשדות הכפר.
הממצאים שהתגלו מלמדים על ראשית המהפכה הניאוליתית באזור חוף הכרמל .

ביות בעלי החיים

בממצאים של הכפר הניאוליתי ניתן למצוא התחלה של תהליך ביות וגידול בע"ח. עצמות העיזים והכבשים זוהו על ידי מומחים כעצמות חיות מבויתות. חקר עצמות הבקר מלמד כי רוב הפרות שנאכלו היו צעירות. 
לעומת זאת בחברות של ציידים לקטים, שאינן עוסקות בגידול בעלי חיים, נאכלות חיות מכל שכבות הגילים. מכאן ניתן ללמוד כי הפרות בעתלית ים היו בתחילת תהליך הביות. כלומר, העדר נוהל על ידי האדם, אולם
החיות עדיין לא חלפו מספיק דורות כדי שהחיות יקטינו את ממדי גופן, כפי שבדרך כלל קורה כאשר מבייתים בעלי חיים.

ביות הצמחים

באתר עתלית- ים נמצאו אלפי זרעים של חיטה וקטניות מבויתות. צמחים מבויתים שונים מצמחי הבר בכך שהם לא מפזרים את זרעיהם באופן טבעי, דבר שמאפשר קציר יבולים מבלי שהזרעים
יתפזרו. באמצעות מיקרוסקופ יודעים המומחים להבחין בין זרעים של צמחי בר, שיכולים לפזר את זרעיהם באופן עצמאי, לזרעים של צמחים מבויתים שהאדם שינה את מנגנון הרבייה ופיזור הזרעים שלהם
על ידי תהליכי ברירה טבעית ובחירה. בין היתר התגלו גרעינים של אם החיטה. צמח זה זוהה לראשונה על ידי האגרונום אהרן אהרונסון שחוות הניסיונות שלו נמצאת במרחק כשני קילומטרים מזרחית לכפר
הניאוליתי הנמצא על קרקעית הים. תושבי הכפר הניאוליתי המוצף גידלו את אם החיטה כ 9000 שנים לפני הגילוי המחודש של הצמח והגדרתו על ידי אהרונסון.

התפתחותו של כפר הדייגים הים תיכוני

המהפכה החקלאית החלה באזור ארם נהריים לפני כעשרת אלפים שנה. שרידי הדגים שהתגלו

באתר עתלית- ים ומכשירים ששימשו לדייג מלמדים כי התושבים הקדומים דגו דגים וניצלו את משאבי הים בנוסף לעיסוקם בחקלאות. מערכת קיום משולבת זו המנצלת את משאבי הים והיבשה מכונה כפר דייגים ים תיכוני. תושבי כפר הדייגים השתמשו בטופוגרפיה המיוחדת של האזור ובנו את בתיהם בקרבת חוף הים הקדום במקום בו רכס כורכר מספק הגנה טבעית לכפר ובקרבת מקום שהתאים לגידולי חיטה וקטניות וגידול צאן ובקר. באתר עתלית ים התגלו עדויות לכלכלה משולבת המבוססת על משאבי יבשה ומשאבי ים. הממצאים מאתר זה הם העדות הקדומה בעולם לכפר דייגים ים תיכוני. באזורנו החלה להתבסס מערכת הקיום הים תיכונית, ממנה צמחה הדיאטה הים תיכונית.

בארות המים הבנויות הקדומות בעולם

בכפר המוצף התגלו שתי בארות מים מדופנות באבנים בדומה לבארות שבונים כיום. הבארות שהתגלו בעומק 12 מטרים נחפרו לעומק כ 5.5 מטר (כ 16 מטר מתחת לפני הים) והן הבארות הבנויות הקדומות
ביותר בעולם. ממצא זה מלמד כי לפני כתשעת אלפי שנים הכירו המתיישבים את סביבתם והבינו שבמעבה האדמה נמצא מפלס מי תהום אותו ניתן לנצל כמקור מים קבוע בכל ימות השנה. על פי הממצאים
הארכיאולוגיים שהתגלו ניתן לשחזר את השינויים במפלס הים ב 9000 השנים האחרונות ואת מראה האזור בתקופה הניאוליתית. 

ספנות קדומה

בתקופה בה התקיים כפר הדייגים בעתלית הייתה לתושבי החופים באגן המזרחי של הים התיכון יכולת הפלגה בים. לכך מעידים הישובים הניאוליתיים הקדם קיראמיים בקפריסין והמסחר באובסידאן (זכוכית
וולקנית ששמשה לייצור כלים) שהגיע מהאי מלוס בים האגאי. הממצאים מעתלית-ים ומהישובים הניאוליתיים הקיראמיים בחוף הכרמל מספקים עדויות עקיפות לפעילות ימית, כמו כמויות גדולות של עצמות דגים שנדוגו, קרסים של חכות עשויים מעצם ומשקלות של רשתות דייג. עם זאת, לא התגלתה עד כה כל עדות לכלי השייט עצמם.