היו ימים בעתלית (1931)
מתישבים הראשונים עבדו כפועלים בזכרון יעקב ועברו להתיישבות בעתלית באמצעות יק"א בשנת 1903. הראשונים גרו בצריפים יחד עם המקנה, חלו במחלות, סבלו מרעב והתקיימו קיום "עלוב מאד", אבל לא נטשו. לאחר מספר שנים, ב1908, יק"א בנתה בתים ל־12 האכרים, היו אלו בתי־אבן עם חצר, משק קטן, גנית ירק, אורוות ורפת.
עיקר קיומה של המושבה בתחילת דרכה, התבסס על הפלחה: חטה, שעורה, שבולת שועל, קיטניות, חומצה, דודה, שומשום ועוד. לאחר מכן נטעו הגפנים, בעתלית של תחילת המאה ה20 לכל בית משפחה היה זוג סוסים שהיו עסוקים בעבודה במשק. (בעתלית של היום במקום בו היו פלחה וכרמים יש שכונות חדשות: השדות והגפן וגם על הגורן של עתלית הותיקה הוקמה שכונת מגורים)
בשנות ה20 יישבה פיק"א ( היורשת של יק"א) כ־10 משפחות נוספות בקרבת הרכבת לחלק הזה של עתלית קראו "עתלית החדשה" לישוב הותיק קראו "עתלית הישנה" , היום הן ידועות כמושבה ב' ומושבה א' והשם "עתלית החדשה" עבר לשכונה הרבה יותר חדשה.
בחברת המלח עבדו כ 20 פועלים קבועים שגרו במגורי הפועלים בצפיפות גדולה, חדר לכל משפחה.
ב1931 יש בעתלית גן ילדים אחד עם 30 ילדים וגננת אחת ורק התחילו לדון בהקמת בית ספר, אבל יש ועדת תרבות פעילה שדואגת לחיי תרבות עשירים ותוססים במושבה. לעתלית הגיעו הרצאות, הצגות ומופעים של "פנס קסם". בין המרצים ניתן למנות את וילנאי שהרצה על"ידיעת המולדת" וארלוזורוב שהגיע מטעם מפא"י להעביר הרצאה "לקראת הקונגרס". תיאטראות כמ
ו ה"אהל" ו"המטאטא" הגיעו להציג לתושבי עתלית ואפילו היו בעתלית נשפים, תזמורת מיתרים ומקהלה. ועדת תרבות דאגה להקמת ספריה "עם כל הספרים הכי חדשים", יש כבר נוער מקומי שמתארגן לפעילות חברתית ותרבותית. בישוב קיימת קבוצת רוכבי אופנוע שיצאו לטיולים רכובים בצורה מאורגנת.
קופת חולים של ההסתדרות הקימה סניף, תנובה הקימה שוק עם מיטב התוצרת, בדיוק כמו בעיר הגדולה.
ב1924 נפתח בנק הלוואה וחיסכון, שלימים נקנה והופעל על ידי בנק לאומי עד שנסגר. הבנק הוקם על ידי 24 איכרים ותושבים וכל אחד מהם רכש מניה בסכום של 1 לירה ארץ ישראלית. הבנק המרכזי העביר מימון משלים בסך של 75 לירות ארץ ישראליות. הבנק התרכז במתן הלוואות ופיקדונות. ב1931 כבר היו 182 חברים מעתלית ומסביבתה.
בעתלית היו 50 מנויים של העיתון דבר, בית הדואר שהיה בתחילה בחברת המלח הועבר לבית הקוון – המשגיח על הטלפון. בדואר היה פקיד אחד ושעות הפתיחה היו מ- 8 עד 11 בבוקר ומ- 5 עד 6 אחה"צ. לקוון הקימו בית מפואר על מנת שיוכל להתרכז בעבודתו, השגחה על הטלפונים בקו עתלית-טירה- זכרון יעקב. בעתלית היו שני קווי טלפון בלבד וכך גם בזכרון יעקב, אבל להשגיח צריך.
מקור: עיתון דבר, 5 ליולי 1931 אתר עיתונות יהודית היסטורית www.JPRESS.org.il, מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב